"לא שמעתי שהמטרה העליונה היא השבת החטופים"
מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן, החטופים, סיפרה על פגישתה עם רה"מ: "רוצה להאמין שהוא רוצה שההישג של שחרור החטופים יהיה מקביל למחדל"
גלי וזיו ברמן, תאומים בני 26, נחטפו מקיבוץ כפר עזה בבוקר השבת השחורה של 7 באוקטובר. מאז, במשך 163 יום, הם מצויים בשבי חמאס מבלי שבני משפחתם ידעו מהו מצבם. מכבית מאייר, דודתם של השניים, תיארה את תחושותיה בעקבות הזמן הרב שעבר וסיפרה גם על פגישתה עם ראש הממשלה נתניהו.
"זר לא יבין. אני שומעת את 'החצי שנה', 'בתוך שנה', 'נמוטט וניכנס', אלוהים אדירים, על איזו חצי שנה מדברים? המונח הזה 'חטופים' הפך להיות משהו שיוצא מן הפה אל החוץ. החטופים שמדברים עליהם אלה בני אנוש שנמצאים שם ומעונים על בסיס רגעי", טענה.
את מרגישה שכל האנשים האלה הפכו לנטל על מקבלי ההחלטות?
"לפעמים זה מרגיש ככה. האם באמת בסוף הם יהפכו לקורבן תמורת חיסול חמאס? זה תסכול, זו הרגשה של חוסר אונים שלנו כמשפחות. זה מצב כל כך קיצוני, זה לא היה מעולם. מעולם לא נחטפו אזרחים וזה בכזה מגוון, של זקנים, של נשים, של צעירים שהם לא חיילים, שהם אזרחים, ומצבם אנחנו שומעים מאנשים ששבו".
באיזו תחושה יצאת מהפגישה עם ראש הממשלה?
"ברמה האישית, זאת הייתה פגישה מצומצמת יותר, היינו 17 משפחות, כך שהיא הייתה גם ארוכה מאוד, וזה היה פינג פונג, שאלה ותשובה כמו שביקשנו. אני יכולה להגיד שהייתה התייחסות בכובד ראש לדברים שאמרנו או שאלנו, אבל להגיד שיצאתי עם איזשהן תובנות חדשות, תחושות אחרות ממה שנכנסתי? לא. נכנסתי מפוחדת ויצאתי מפוחדת. לא שמעתי שם שהמטרה העליונה היא השבת החטופים, שמעתי את הכול במקביל, תמיד ממקבלים את זה, זה גם וגם. גם מיטוט חמאס וגם שחרור החטופים, ובפועל, כרגע, ברמת התוצאה, זה לא קורה".
הרגשת שהוא רוצה לבצע מהלך?
"אני מניחה ואני מאמינה שזה אינטרס מדיני וגם אישי שלו. ההיסטוריה נכתבה, ההיסטוריה ממשיכה להיות כתובה מיום ליום, ואני מניחה ורוצה להאמין שהוא רוצה שההישג של שחרור החטופים יהיה מקביל למחדל הנוראי שהיה בסופו של דבר במשמרת שלו ושל הממשלה שלו, אני מאמינה שזה מה שהוא רוצה".
הוא הזכיר איזושהי אחריות אישית?
"לא, הוא לא דיבר על אחריות אישית, אבל הוא אמר, לשאלתי לפחות... לי היה חשוב להבין אם במתווה העסקה תכלול את כולם כולל כולם. מדברים על 134, אנחנו כל שבוע מתבשרים על נרצח נוסף".
לקראת סיום השיחה שיתפה בסימן החיים האחרון ששמעה על האחיינים שלה החטופים בעזה, גלי וזיו ברמן. "כשהשבויות של כפר עזה חזרו וראו אותם בחיים, לא ביחד, ומאז זה נצח. זה נצח עבורנו. גם הידיעה שהם לא ביחד וגם הידיעה שעוברים כל כך הרבה ימים. תחשבו כמה תסכול, כמה חוסר אונים, ובמקביל תקווה ועשייה ואקטיביות אין־סופית".
"אנחנו מתרוצצים כל יום, כל היום, סביבם. אנחנו כל הזמן שמים את זה בפנים של כולם. פורים שבוע הבא, איפה אנחנו ואיפה פורים? חשוב לי גם להגיד שדרך המטה, אנחנו מבקשים שמחר כשאנשים הולכים לקנות תחפושות לילדים שלהם ובכלל מתחפשים, לשים משהו צהוב. שזה כל הזמן יהדהד, שלרגע אחד לא תהיה איזושהי תחושה של נורמליות במדינה הזאת, כי זה לא נורמלי, מה שקרה לנו זה לא נורמלי", סיכמה.
